נהיה דVAR שבשגרה - מונדיאל שלישי עם המערכת שהפכה לחלק מחיינו

דמיינו את הסיטואציה - אתם במגרש השכונתי , בני 12 בערך, הכדור מגיע אליכם קצת אחרי קו החצי במסירה מהשוער, אתם עוברים שחקן יריב (מה שלא קורה תמיד) מתקדמים מעט ומחליטים לשלוח בעיטה חזקה שנעצרת בתוך הרשת, אם לא גזרו אותה. אתם חוגגים עם החברים אבל אז הכל נעצר - הילד שלא תמיד אהב לשחק (ובחר לשפוט) מכריז: ''קיבלתי איתות, אני הולך לבדוק במצלמה שמעבר לכביש אם הגול חוקי''. חמש דקות מורטות עצבים חולפות עד הבשורה – ''השוער פתח את המשחק כששחקן הקבוצה השנייה קשר שרוכים ולא היה מוכן, תתחילו מחדש''. מכאן מתחילה תיגרה המונית שאת הסוף שלה אתם כבר לא באמת זוכרים. למזלנו במגרשים השכונתיים עדיין אין מערכת VAR שתגזול מילדים תמימים שערים ורגעים שייחרטו בליבם, אך שחקני הכדורגל המקצועני, בתוך פחות מעשור קיבלו את המערכת הזאת על עצמם. כל מהלך שלהם על המגרש מצולם, מתוחקר ועשוי להיעלם מדפי ההיסטוריה או להיפך, לקבל הזדמנות שנייה, ולהיכנס אל דפי ההיסטוריה. ניסיתי לחפש חמישה רגעים משמעותיים בשלושת גביעי העולם (18,22,26) בהם מערכת ה- VAR קיימת, שאותם שחקנים שלקחו חלק במהלך, לא ישכחו.

16 ביוני, 2018. אצטדיון קזאן, רוסיה. יומיים אחרי פתיחת מונדיאל 18. ג'ושוע ריסדון, הבלם האוסטרלי, ראה את אנטואן גריזמן מקדים אותו בדרך אל השער. ברגע אינסטינקטיבי, הוא שלח את רגלו וניסה לעצור אותו ברחבה. גריזמן נפל והשופט האורוגוואי, סימן לו להמשיך לשחק. ריסדון אולי כבר נשם לרווחה – אבל אז המשחק נעצר לראשונה בגביע העולם לטובת התערבות VAR. ההילוך החוזר גילה את מה שהתפספס על הדשא: נגיעה קטנה ברגלו של גריזמן. השופט שנקרא אל המסך, חזר בו מהחלטתו ופסק פנדל לזכות צרפת. גריזמן כבש, צרפת ניצחה 2-1 – ועידן חדש התחיל בכדורגל העולמי.