המרתון רק התחיל. אז למה כבר צריך להסתכל על השעון ?

תחרות מרתון היא ריצה למרחק של 42.195 ק״מ , ונחשבת לאחד האתגרים הפיזיולוגיים והמנטליים הקשים ביותר בספורט. בעולם הכדורגל, מאמנים, שחקנים או בעלים משתמשים לא פעם באנלוגיה הזו כדי להסביר שהדרך ארוכה, ושניצחון או הפסד כזה או אחר לא צריכים להוביל מיד לאופוריה או לכאוס. הרי לנצח במקטע הראשון של 100 מטר בריצת מרתון לא מעניק לך שום תואר או מדליה. הדרך עוד ארוכה. ומכאן הקלישאה המוכרת: העונה היא מרתון, לא ספרינט. אמש בסיום המשחק בבלומפילד בין הפועל ת״א ל בית״ר י-ם, הקלישאה צפה. ברק אברמוב, בעלי בית”ר ירושלים, נשאל לאחר התבוסה לגבי תפקודו של המאמן אלמוג כהן, גיחך מעט מול השאלה וענה, כיצד אפשר לדבר על הצלחה או כישלון אחרי שני משחקים בלבד. גם מאמן הפועל תל אביב, אליניב ברדה, נשאל בסיום אם קבוצתו מועמדת לאליפות וטען כי לדבר על אליפות בשלב הזה, זה פשוט לא ריאלי. הרציונל שלהם אמר - שני מחזורים מתוך 36 הם בערך 2.3 קילומטרים מתוך מרתון שלם. הרבה דברים יכולים לקרות בדרך – חלקם אפשר לצפות, וחלקם לא. אבל כאן בדיוק נכנסת מורכבותה של האנלוגיה. גם בריצת מרתון, אחרי 2.3 קילומטרים, אפשר כבר לדעת לא מעט על האופן שבו פתחת. אם הנשימות כבדות מהצפוי, אם הדופק גבוה מדי, אם אתה מרגיש שאתה רחוק מהקצב שתכננת או שהתחושה הכללית אינה תואמת את מה שהכרת באימונים – אלה סימנים שחשוב לקרוא. אחרת, תסתכן בהפסקת הריצה באמצע. הם לא אומרים שהמרתון נגמר עבורך. הם כן אומרים שאולי צריך לשנות משהו. שני המשחקים הראשונים יכולים להשפיע על המשך העונה, גם אם הם כמובן לא חייבים להכריע אותה. לכן, לא נכון להתעלם ממה שהם מספרים. בריצת מרתון טובה, גם אם לספורטאי קורה משהו לא מתוכנן אבל הוא מכיר את עצמו ויודע לאיזה קצב הוא יכול וצריך להגיע על מנת לתת לגוף את מה שהוא דורש באותו הרגע, כלומר לבצע התאמה מהירה – עדיין אפשר לחזור למסלול ולהגיע ליעד. חזרה לבית״ר - הירושלמים לא יכולים להקל ראש ולהצהיר ׳שהכול יהיה בסדר׳ רק משום שהעונה ארוכה. התבוסה להפועל תל אביב לא קובעת דבר על המקום שבו תסיים בחודש מאי, אבל היא בהחלט מספקת מידע. היכולת של הצוות המקצועי וההנהלה לעצור, לקרוא את המצב, להבין מה חורק, להרגיע את המערכת ולבצע התאמות – יכולה להיות משמעותית הרבה יותר מהתוצאה של משחק אמש. ומנגד, גם הפועל תל אביב צריכה לזכור שהריצה רק התחילה (כפי שהסביר ברדה). היא פתחה את העונה בקצב נהדר, ואם מחברים גם את משחקי אירופה – אפילו בקצב מרשים מאוד. אבל גם רץ שנמצא בכושר מצוין צריך לשאול את עצמו אם הקצב שבו פתח הוא קצב שהוא מסוגל להחזיק לאורך זמן ולהבין איך לשמר את האנרגיה, הביטחון והרמה לאורך זמן. בסופו של דבר, ניהול מרתון נכון אינו אומר להתעלם מהקילומטר השני רק כי לפניך עוד 40 קילומטרים. הוא גם לא אומר להכריע אחרי שני קילומטרים איך ייראה הסיום. הוא אומר לדעת מתי להמשיך בקצב, מתי לשנות אותו, מתי להירגע ומתי ללחוץ – ובעיקר, להסתכל כל הזמן על הדרך ולא רק על המקום שבו אתה נמצא כרגע. והנה גם אני משתמש בקלישאה. אולי הפעם, בהתבוננות קצת יותר עמוקה.